הופעה: גרשווין גרסת המהפיכה

המופע הוא שיתוף פעולה בין ההרכב "תזמורת המהפיכה" ושלושה מוסיקאים מוכשרים: הגיטריסט יונתן אלבלק, הצ'לנית מאיה בלזיצמן, והפסנתרן גיא מינטוס. כל אחד מהם הכין עיבודים מקוריים ליצירות מפורסמות של גרשווין. ההופעה הזו כל כך טובה, שהלכתי לראות אותה פעמיים!

זה מופע נהדר. הייתי מהופנטת לכל אורכו. המופע עולה פעם בכמה חודשים. הלכתי במאי, ונהניתי כל כך, ששכנעתי חברים להצטרף אלי והלכתי שוב בפעם הבאה שהמופע עלה, בספטמבר (וגם החברים נהנו מאד). המוסיקאים מוכשרים, העיבודים מקוריים, הסאונד בבית האופרה משובח. אם אתם אוהבים ג'אז, אוהבים את גרשווין, אני ממליצה בחום.

בין היצירות שמנוגנות: "רפסודיה בכחול", "Summertime", "The Man I Love", ועוד. כולן יצירות שאני מאד אוהבת, ומודה שבהתחלה חששתי קצת לשמוע גירסאות מודרניות, אבל זה היה מאד מיוחד ומאד סוחף. רק צריך לשמור על ראש פתוח, לעצום עיניים ולתת לזה לחלחל.

המוסיקאים האורחים

הבחירה של התזמורת במוסיקאים אורחים אינה מקרית. לכל אחד מהם היכרות מעמיקה עם המוסיקה של גרשווין, ועיבד יצירות שלו בעבר.

את יונתן אלבלק אני מכירה מההרכב "גשם", הרכב אינדי פסיכדלי אלקטרוני. ראיתי אותם בהופעה כמה פעמים בעבר, אחת מהן בפסטיבל הג'אז באילת, שם הם העלו מופע שכולו גרסה חדשה ומקורית ל "פורגי ובס" (כתבתי על המופע הזה כאן). גם במופע הזה הוא סוחף אותנו לחלל עם "A Woman is a Sometime Thing " ו "I Love You Porgy" , שהכין לו מעין גרסה "הפוכה" ושינה את המילים.

אחרי מאיה בלזיצמן אני עוקבת כבר כמה שנים, ראיתי אותה בכמה הופעות, גם כסולנית, עם בן זוגה הפרקשניסט מתן אפרת, וגם כאורחת. בערוץ היוטיוב שלה היא ביצעה בעבר גרסאות לשירים של גרשווין, כמו השיר They Can't Take That Away From Me, שאותו היא ביצעה גם במופע:

בנוסף, להופעה היא הכינה מאש אפ לשירים I Got Rhythm יחד עם Fascinating Rhythm. זה היה מדהים עם התזמורת. יפיפה וסוער. וכמובן עם סולו צ'לו שמיימי.

את גיא מינטוס לא הכרתי קודם. אבל הוא הרשים אותי מאד, הוא מוכשר מאד, אזכור את השם שלו מעכשיו. גם לו יש הכרות עמוקה עם גרשווין: אחרי המופע גיליתי שהוא הוציא אלבום שלם עם המוקדש ליצירותיו של המלחין, ורכשתי אותו. אלבום נפלא. זמין כולו ביוטיוב. במופע הוא ביצע שני שירים שביצע עם הטריו שלו באלבום, אבל הכין להם עיבודים חדשים, מתאימים לתזמורת: את Summertime הקלאסי, וגם את "רפסודיה בכחול" – בעיבוד משוגע לגמרי! זה כאילו הוא חתך והדביק חתיכות של היצירה, בסדר אחר, ויצר משהו חדש לחלוטין. אני לא יודעת להסביר את זה בכלל. אבל זה היה מופתי.

את השיר הזה, Someone to Watch Over Me, הוא לא ביצע במופע, אבל יש אותו באלבום. זה שיר שאני מאד אוהבת, ובאוסף הדיסקים שלי יש לי כנראה עשרה ביצועים שלו לפחות. לא האמנתי אבל מינטוס הצליח לרגש אותי. תשמעו איזה יופי: