אני עוקבת אחרי ההרכב "פנחס ובניו" כבר כמה שנים, וגם אחרי הפסנתרן עמרי מור כמה שנים, וכשראיתי שהם מתכננים להופיע ביחד – מיד קניתי כרטיס!
אני לא חושבת שאפשר להסביר את המוסיקה של ההרכב הזה במילים, זה רוק ישראלי כזה, אבל גם פופ, וגם מוסיקה ברזילאית, וגם הכל מהכל. הכמות הגדולה של הנגנים והכלים נותנים להרכב טווח רחב מאד של יצירתיות, והם מנצלים אותו מקצה לקצה.וההופעה הייתה מעולה כמו שקיויתי. להרכב הזה יש קהל מעריצים נאמן שמכיר הכל בעל פה. בשבילי זו הייתה הופעה ראשונה אבל הרגשתי בבית. הם פשוט מוסיקאים ממש טובים, והם באו להנות. זה היה ממש מורגש, הכל באוירה כיפית וקלילה וכולם רוקדים וזזים מצד לצד. אני בטוחה שאלך להופעות נוספות שלהם בעתיד.
קניתי בעבר שירים של ההרכב מעמוד ה BANDCAMP שלהם. אבל בסוף ההופעה החלטתי לקנות גם את הדיסק, שיהיה לי על המדף.
שיתפתי פה בעבר את השיר הנהדר "כן זה חסר סיכוי", הפעם אשתף שיר משוגע אחר, "מחול הטירוף":
עומרי מור, פסנתרן ג'אז עם שם בינלאומי, גם אחריו אני עוקבת הרבה שנים, מאז שניגן באלבום הראשון של דניאל זמיר. (בדקתי בחוברת את השם וזכרתי). לאורך השנים יצא לי לראות אותו בהרבה הופעות (הוא מנגן הרבה בשיתופי פעולה): עם מוריס אל-מדיוני, ואחר כך עם אבישי כהן, בשנה שעברה ראיתי אותו מופיע עם "תזמורת ירושלים מזרח ומערב" בפסטיבל הג'אז באילת, בקיצור לא מעט. לפני כשנתיים הוציא אלבום סולו שבו הוא משלב מוסיקת ג'אז עם מוסיקה אנדלוסית, אלג'יראית ועוד.
והנה קטע של מוסיקה אלג'יראית, Sihli:
בקיצור מור יכול לנגן בפסנתר בעינים עצומות. ופה בהופעה עם פנחס ובניו, גם הוא בא להנות. הם ביצעו ביחד כמה קטעים שלו, וכמה קטעים של הלהקה. לסיום הוא ניגן איתם את "פרלוד", הגירסה שלהם ליצירה של באך:
כתיבת תגובה