קטגוריה: מוסיקה

  • הברקרולה של שופן

    איזה ימים גשומים עוברים עלינו! מאז אתמול אני מאזינה בריפיט לאותו אלבום: ארתור רובינשטיין מבצע את הפרלודים של שופן. בסוף התקליט מתחבאות כמה יצירות נוספות, ביניהן הבולרו, ה-ברסוז (שכבר פירסמתי פה), וה-ברקרולה. 

    ברקרולה היא שיר של גונדולרים, בדרך כלל בסגנון רומנטי, ובמקצב של שש שמיניות. במאה ה17 וה18 הרבה מלחינים מפורסמים הלחינו ברקרולות. הברקרולה של שופן נשארה מפורסמת מאד, עד ימינו. מפורסמת ממנה היא אולי רק הברקרולה היפה של אופנבך, מתוך “סיפורי הופמן” (שגם אותה אפרסם פה מתישהו, מבטיחה!). 

    האוירה הזו, של גונדולר חותר לו בתעלות ונציה ומפזם לו שיר יפה, התאימה לי מאד שעה שקיפצתי בשלוליות שהציפו את מה שהיה פעם רחוב קטן בתל אביב, מחפשת פינה יבשה לדרוך בה. ספוגת מים למרות שהייתה לי מטריה, מביטה בצער בחתול מגודל ספוג מים שלא  הייתה לו מטריה. (אמרתי, בוא איתנו, יבש אצלנו, אבל הוא ברח). במיוחד אני אוהבת את השליש האחרון של היצירה, כשהקצב מתחיל להתגבר לקראת השיא, ורובינשטיין – שאצבעותיו בדרך כלל מרחפות מעל הקלידים בקלילות – חובט בהם בסערת רגשות. האם זה כעס או אושר? מעניין מה עבר על שופן שעה שהלחין זאת. לרובינשטיין יש גם ביצועים עדינים יותר, אבל זה האהוב עלי. ההקלטה היא מ1946, בדיוק מאה שנים לאחר ששופן חיבר את היצירה. מרגש ממש. חורף חמים ונעים שיהיה לכם. 

  • פטאשו

    ואלס השבוע שלנו – 

    La Complainte de La Butte

    שאנסון צרפתי מוכר ורב גרסאות. עד לא מזמן הכרתי אותו רק בעיבוד האיטי והנוגה של רופוס וויינרייט (שהופיע בפסקול “מולאן רוז’”), אבל הרדיו השמיע הרבה מוסיקה בצרפתית השבוע, ורק אז הבנתי שמדובר בקלאסיקה. התחקות קצרה באינטרנט גילתה לי שהוא יצא לראשונה בסרט מ1955, ומיד לאחר מכן זכה לשלל ביצועים של זמרים מפורסמים מאז ועד היום. בחרתי לכם את הביצוע המקסים של פאטאשו, זמרת ופרפורמרית שנפטרה מוקדם יותר השנה (בגיל 96!). חפשו עוד דברים שלה ביוטיוב, יש לה קול נהדר. 

  • Kristin Chenoweth – Glitter & Be Gay (Candide)

    השבוע ראיתי במקרה את קריסטין צ’נוות מתארחת בתכנית טלויזיה, וזו סיבה טובה לשים שיר שלה כאן. אני מאד מחבבת את הזמרת הזו. ילידת אוקלהומה, צ’נוות מופיעה בעיקר בברודווי, אבל היא זמרת אופרה בהכשרתה. ולמרות שהיא מטר וחצי סך הכל – יש לה קול גדול גדול. נוסף על כך, היא גם שחקנית מצחיקה. לאללה. 

    שמעתי עליה לראשונה רק לפני כמה שנים, אבל היא התפרסמה מאד כבר לפני עשור, כשכיכבה במחזמר Wicked. אחת מחברות הקאסט המקורי ב2004, היא גילמה את המכשפה הטובה גלינדה, לצד עדינה מנזל, שגילמה את המכשפה אלפבה. הופעתן של השתיים היא אחת הסיבות שהמחזמר הפך ללהיט עצום, וזיכה אותן בתהילת עולם (שתיהן התמודדו על פרס הטוני באותה שנה, אחת מול השניה, ומנזל לקחה). לצערי לא ניתן למצוא ביוטיוב הקלטה איכותית של הקאסט ההוא של “וויקד”, אבל יש מבחר גדול של קטעים מהופעות שלה, על הבמה, במחזות זמר ובתכניות טלויזיה.

    בחרתי לשתף כאן קטע מתוך המחזמר/אופרטה “קנדיד”, שהלחין לאונרד ברנשטיין. בסצינה המשעשעת הזו, קונגונדה קלת הדעת, מושא אהבתו של קנדיד, מבכה על מר גורלה ועל הנסיבות שהובילו אותה להפוך לפלגשו של איש עשיר, אך במקביל מתקשה להסתיר את התלהבותה מהתכשיטים הרבים המורעפים עליה. האריה, שנכתבה לזמרת סופרן קולרטורה, נחשבת קשה לביצוע, אבל כפי שתראו תכף צ’נוות צולחת אותה באופן מרשים, עוברת בין הגבוהים והנמוכים באותה מהירות שבה קונגונדה משנה את דעתה, ותוך כדי מצליחה להשתולל על הבמה לקול שאגות הצחוק של הקהל. בקיצור, אין פלא שהיא כוכבת. קטע נפלא, אני צוחקת בכל פעם שאני רואה אותו. 

  • נערה במשקפיים

    ואלס השבוע שלנו – ישן וטוב.

  • אסטור פיאצולה

    אחי שלח לי קצת אסטור פיאצולה, הזדמנות לשים פה את הטנגו היפה הזה. 

    Astor Piazzolla – Libertango

    תמיד חשבתי שהוא מנגן על אקורדיון, אבל טעיתי. הוא מנגן על כלי שלא הכרתי, בשם בנדוניאון. מגניב.

  • Miles Davis

    וואו, זו בוודאי אחת מבלדות הג’אז הכי יפות בעולם.

  • הופעה: לירון עמרם והפנתרים בפסטיבל הפסנתר

    שלשום ראינו את לירון עמרם והפנתרים בהופעה חיה בפסטיבל הפסנתר ומאד נהנינו.

    כבר הרבה זמן חיפשתי הזדמנות ללכת לראות את לירון עמרם והפנתרים בהופעה. השירים שלהם ביוטיוב מצאו חן בעיני מאד. גם כתבתי עליו כאן, בטקסט על תחיית המוסיקה התימנית. לירון שר עיבודים חדשים לשירים בערבית שחיבר וביצע אביו, הזמר המפורסם אהרן עמרם, וגם שירים בעברית שחיבר בעצמו. האלבום הראשון יצא בקרוב.

    המשך…
  • סומסום

    סומסום מופיעים באמצע הרכבת הקלה בירושלים וזה מדליק

  • Explosions in the Sky

    גיליתי מחדש את Explosions in the Sky.

    הכרתי רק אלבום אחד של הלהקה הזו, הרכב אינסטרומנטלי, מלפני כמה שנים. בשיטוטי ביוטיוב השבוע נתקלתי בדיסק חדש שהוציאו מוקדם יותר השנה: פסקול לסרט (זניח, יחסית) בשם “מנגלהורן”, על משכפל מפתחות מבוגר וערירי שכותב מכתבים לאהובתו מפעם (בגילומו של אל פאצ’ינו). 

    לא יודעת לגבי הסרט, אבל פס הקול עדין ומיוחד ושווה האזנה. הלהקה העלתה את פס הקול במלואו ליוטיוב.

  • בן רקטור

    ואלס השבוע שלנו הוא קצר קצרצר.

    Ben Rector – Make Something Beautiful

  • Damon Albran – Sister Rust

    ואלס השבוע שלנו הוא שיר שכתב דיימון אלברן במיוחד לפס קול הסרט “לוסי” של לוק בסון. אלברן מוסיקאי מאד מגוון, בתחילת דרכו סולן להקת הרוק “בלר”, אח”כ המוביל של הרכב האלקטרוני “גורילז”, ובשנים האחרונות מתמקד בקריירת סולו אינדי-אלטרנטיבית. בשיר הזה הוא שומר על האוירה העגמומית שאפיינה את אלבומו האחרון, שמתאימה לאופי הסרט ולדמות הגיבורה הקשוחה והמעט מנותקת רגשית (בגילומה של סקרלט ג’והנסון). ובכל אופן השיר קצת שונה מעבודות רגילות שלו. הוא ויתר על המינימליזם לטובת תזמורת גדולה ועיבוד דרמטי. באמצע יש גשר אינסטרומנטלי ארוך שלדעתי מזכיר קצת ואלסים של שוסטקוביץ’. אבל תגידו אתם מה דעתכם.

  • Alabama Shakes

    מוסיקה לסוף השבוע.

    השבוע גיליתי את אלבמה שייקס Alabama Shakes. זה קרה תוך צפייה בפרק של מיסטר רובוט, סדרה שעושה שימוש די הזוי (ולא אחיד ברמתו) במוסיקה בפס הקול שלה. בכל מקרה, בחזרה לענייננו. תוך שלוש דקות התאהבתי, תוך יומיים קניתי את הדיסק, תוך שבוע הם הפכו לאחד מאלבומי השנה שלי. רגע אחד הם עושים בלוז רוק בועט כמו הבלאק קיז או מיי מורנינג ג'אקט, רגע אחרי הם עושים סול חושני סטייל מרווין גיי. והסולנית גיטריסטית המעניינת שלהם נשמעת איפשהו בין אסף אבידן לבין 4 נון בלונדס. אני ממש נהנית מהעושר המוסיקלי הזה, הם מצליחים לקשר בין כל הסגנונות. מומלץ.