מקסוול, אחד מאמני הניאו-סול החביבים עלי (ואחד הבולטים שבהם), מוציא אלבום חדש בקרוב. מתוכו שחרר שני סינגלים בינתיים, ואת זה שאני מדביקה לכם פה אהבתי ממש.
כששיר נתקע בראש, אז הוא נתקע בראש. וצריך לתת לו קרדיט על זה.
את השיר הזה כמובן כולכם מכירים, הלהיט הצרפתי של ג’יל דרו משנות ה60 (ואולי גם 70?). אפילו שאין לו מבנה רגיל של בית/פזמון, אנחנו מרגישים איזה שינוי, בפעם השלישית של הבית, בזכות מעבר אקורדים יפיפה. אחד הכי יפים שאני מכירה. הוא נותן לנו להרגיש שזה הסוף של הפרק. הלוואי שהייתי מבינה יותר בתיאוריה כדי להגיד לכם איזה מעבר זה, אבל משהו כמו מעבר מהדומיננטה לשביעי מוקטן. מי שידע להסביר פה יקבל נשיקה וירטואלית.
בחורה מגניבה בשם אספרנזה ספולדינג הוזמנה להופיע בבית הלבן: היא מנגת על בס (זה מפתיע ולא משהו שאנחנו רואים הרבה!) ושרה את סטנדרט הג’אז המקסים “Sunny Side of The Street”. מישל וברק אובמה מתמוגגים.
יעל נעים המקסימה מוציאה אלבום חדש. את שיר הנושא היא הקליטה במספר ביצועים, כאן בשיתוף פעולה עם הפסנתרן בראד מלדאו, אחד מפסנתרני הג’אז המפורסמים ביותר בעולם היום, וגם אחד מהאהובים עלי.
ואלס השבוע שלנו מסתנכרן עם חג המולד, ולכן הבחירה בהתאם. מוסיקאים פופולריים אמריקאים רבים נוהגים להקליט אלבומי כריסמס, שהופכים למתנה האולטימטיבית לשים מתחת לעץ. גם אצלנו המוסיקאים המפורסמים יותר נוהגים לתזמן את צאת האלבומים שלהם לפני ראש השנה ופסח, כדי שנוכל לקנות אותם למשפוחס כמתנה לחג. אבל אף אחד מהם לא מקליט ביצוע ל”סביבון סוב סוב סוב”. זה יכול היה להיות מצחיק אם כן.
בכל אופן, בחזרה לאמריקאים ולחג המולד. בדרך כלל לא מוכרים את האלבומים האלה בארץ, כנראה מתוך הנחה שלרובנו אין זיקה כלשהי לעניין. האמת, גם לי לא ממש. אבל יצא לי לשמוע לא מעט אלבומים כאלה לאורך השנים, של מוסיקאים שאני אוהבת, ולפעמים המוסיקה פשוט יפה וכיף לשמוע.
אז לכבוד המדור, הנה “ואלס חג המולד”, בביצוע הקסום של נטלי קול, באלבום שהקליטה עם הפילהרמונית של לונדון.