השיר הכי טוב מהסרט “בתוך לואין דייויס” של האחים כהן. סצינה חמודה ומצחיקה. אוסקר אייזק בתור לואין דייויס הממורמר והמתנשא שמסרב להתפשר על המוסיקה שלו, ג'סטין טימברלייק בתור מחבר להיטים חביב הקהל, ואדם דרייבר על הבס מוסיף לנו סאונד אפקטס. טי בון ברנט הוא המפיק המוסיקלי שעזר לשירים המקוריים בסרט להישמע כמו שירים מפעם. בבקשה מר קנדי, אל תשלח אותי לחלל!
“Please Mr. Kennedy” – Justin Timberlake, Oscar Isaac & Adam Driver (“Inside Llewyn Davis” OST)
ביקרתי בשבוע שעבר בכנס הצילום, היה מוצלח מאד. במיוחד נהניתי מההרצאה של וניה היימן, עורך הוידאו המוכשר. הנה וידאו קליפ גאוני ערך עבור האקפלה-ביט-בוקס של רועי כפרי, המוזיקאי/קומיקאי המוכשר.
בתחילת החודש הלכתי עם חברה לפסטיבל הפסנתר. הזמנו את הכרטיסים המון זמן מראש, כך שיומיים לפני ההופעה כבר לא כל כך זכרנו מה בחרנו לראות, זה היה משעשע. ובכן – בדיעבד אני יוכלה לספר לכם שבחרנו בחירה מוצלחת: רות דולורס וייס.
תודה לע’ שהכיר לי את האלבום הזה. מזמן לא שמעתי רוק פרוגרסיבי. אני לא כ"כ אוהבת האמת, רק יצירות מאד מאד מלודיות, כמו האלבומים הראשונים של ג'נסיס וכאלה (פינק פלויד, למשל, אני מאד לא אוהבת).
הקטע הזה ארוך ומורכב משלוש מערכות. הוא הכי מצא חן בעיני מכל האלבום.
בשנת 2012 פרנק אושן כוכב עולה התארח בסאטרדיי נייט לייב וביצע שניים משיריו. כאן בביצוע שמפשט את השיר המורכב והחתרני שלו, Pyramids . אני חייבת להודות שאני דווקא מעדיפה את הביצוע הפשטני יותר ולא את היצירה הארוכה (10 דקות) והעמוסה אפקטים שבאלבום.
בהתחלה הופתעתי קצת, כיוון שלא הציגו אותו ולא סיפרו שהוא שם, אבל ברקע עומד הזמר והגיטריסט ג'ון מאייר. בתקופה של ההופעה הזו מאייר החלים מניתוח במיתרי הקול ולא יכול היה לשיר בעצמו, כך שהוא הצטרף לשיר הזה כנגן בלבד. התוצאה היא סולו גיטרה מעולה. פעם פעם, בתחילת דרכו, חיבבתי מאד את ג'ון מאייר. היום כבר לא, לדעתי השירים שלו מעפנים ומשעממים (לא שמישהו מקשיב לי… יש לו די והותר מעריצים). חיפשתי קצת וגיליתי שאושן ומאייר שיתפו פעולה כבר כמה פעמים, ועל הנייר זה נשמע זיווג מוזר. אבל הנה, זה עובד: יש ביניהם כימיה, ואושן המוכשר מצליח להדביק ביחד היפהופ ונאו-סול עם אפקטים אלקטרוניים ועם בלוז מחשמל. סחטיין. נמשיך לעקוב.
מי שרוצה לשמוע גם את השיר השני מההופעה – הנה פרנק מדגים את הפלסטו המטורף שלו: