תודה לי’ שהזכירה לי את השיר הממכר הזה…
יאללה, נגמרו החגים, צריך לחזור לעבודה במלוא הקצב!
מוסיקה
שירים, אלבומים, והופעות
-
Dean Martin & Lainie Kazan
לבושתי גיליתי רק עכשיו שהשחקנית המצחיקה לייני קאזאן (“החתונה היוונית שלי” ועוד) היא בעצם זמרת. ועוד זמרת ממש טובה, עם קול גדול, ועומק, והמון אופי.
איך גיליתי? נתקלתי בפרק של הסדרה “נני” משנות ה90, לייני התארחה שם בתפקיד הדודה פרידה, וביצעה שיר שאני מאד אוהבת – I Remember You. כל הדודות היו על סף דמעות, ואני נותרתי בפה פעור.
כמובן שיצאתי מיד למסע יוטיוב למצוא עוד הקלטות שלה, ומצאתי כמה ביצועים יפים מאד לשירים קלאסיים, אם כי אין הרבה לצערי. בשבילכם בחרתי את הפנינה הזו: לייני מתארחת בתכנית הטלויזיה של דין מרטין (אמצע שנות ה60) ושניהם מצחיקים אחד את השני וממזמזים אחד את השני עד כדי כך שהם לא מצליחים לזכור את המילים של השיר… חמוד!
-
The Honey Trees – Moon River
איזה יופי של ביצוע.
-
Ólafur Arnalds – So Close
השבוע צפיתי בעונה הראשונה של סדרת המתח הבריטית ברודצ׳רץ׳. סדרה לא רעה. אחרי שליש עונה בערך רשמתי על פתק את הניחוש שלי של מי הוא הרוצח. בסוף הסדרה הראיתי לאבא את הפתק והוא צחק.
אם מצליחים לנחש מי הרוצח, זה יותר כיף או פחות כיף?…
בכל מקרה, בכתוביות הסיום מופיע השיר הזה, של הזמר האיסלנדי אולפור ארנלדס. אגב איסלנדים, הוא באמת קצת מזכיר בעיבוד את סיגור רוס, רק קצת יותר פופי. בכל מקרה – שיר טוב. היה נחמד להאזין לו בסוף כל פרק.
-
A Camp – Algebra
שיר שגיליתי עכשיו באמצע הלילה בסדרת טלויזיה.
זיהיתי מיד את הקול הרך של נינה פירסון, אבל אלה דווקא לא הקארדיגנס!
-
Sia – Hostage
האלבום החדש של סיה מאכזב אותי. בשנים האחרונות היא הפכה להיות כוכבת על מצליחה שכותבת להיטים לכל הזמרים הכי מפורסמים ונעלמה קצת אל מאחורי הבמה. בינתיים אנחנו התגעגענו לקול המיוחד שלה, שהבליח פה ושם בהופעות אורח, כמו להיט המועדונים ההוא של דיוויד גואטה, שהיא בכלל הקליטה לו סקיצה ולא התכוונה שישתמשו בקול שלה.
והנה לבקשת הקהל היא התפנתה לכתוב גם לעצמה. התוצאה מאד שונה מאלבומה הקודם: הרבה יותר אלקטרונית, מעובדת, דאנסית. פחות שירי אהבה עדינים ומוזרים. פה ושם יש שירים נחמדים, כמו זה שצירפתי פה, אבל לא הייתי קונה אותם. לטעמי יצא אלבום נטול ייחוד וחוזר על עצמו. חבל.
-
ג'ף באקלי – עשרים שנה ל״גרייס״
באמצע שנות התשעים לא האזנתי להרבה מוסיקת רוק. כלומר כן, הכרתי ואהבתי לא מעט רוק פופ (קייז צ׳ויס למשל), ורוק אלטרנטיבי שהיה נפוץ באמטיוי (רדיוהד בתחילת דרכם, למשל…), אבל לא התעניינתי מיוזמתי בז׳אנר כמעט בכלל. לגראנג׳ הזועף פחות התחברתי. כך שאת ״גרייס״ רצה הגורל וזכיתי להכיר רק בתחילת שנות האלפיים, כך וכך שנים אחרי שיצא. זה הלך בערך ככה:
המשך… -
Claude Bolling – Amoureuse
בוקר טוב, ושיהיה לנו המשך שבוע שקט.
Claude Bolling / Jean-Pierre Rampal: Suite For Flute & Jazz Piano Trio #2 – Amoureuse
-
All the Dark Horses – Trashcan Sinatras
שיר פופ חמוד שנתקלתי בו בסדרת טלויזיה. להקה עם שם מוזר
-
הופעה: M. Ward
כל כך נהניתי מההופעה של מ. וורד בארץ, ממש ממש. היו רגעים שממש התרגשתי.
המשך… -
נעימת הנושא של וונדרוומן
והשבוע, בפינת הפלגיאט:
נעימת הנושא המגניבה של וונדרוומן מזכירה לי יותר מדי את Immigrant Song של לד זפלין… וחיפוש זריז בגוגל העלה שאני לא היחידה שחושבת ככה. מעניין אם האנס זימר עשה את זה בכוונה. מה דעתכם?
המשך…