תֹם מבלגגת

שבוע של עליות וירידות. בתחילת השבוע לא הרגשתי טוב, ועכשיו, במוצאי שבת, אני מרגישה מצוין. סופי השבוע הופכים להיות מטען האנרגיה שלי. השלמתי שעות שינה, השקתי את העציצים, שאבתי את השטיח, והכנתי פסטה ברוטב תרד. בגדול, אני מבסוטה. אבל מצד שני, זה קצת מוזר. סך הכל עברו חודשיים, ואני כבר זורמת כאילו אין עולם בחוץ.…

אני סקרנית מה קורה בעולם של קניות אונליין בתקופה הזו. מצד אחד, אין כמעט טיסות בינלאומיות, הדואר צימצם את המשלוחים, כמה אתרים גדולים חסמו לחלוטין את אפשרות השילוח לישראל. ובכלל, יש משבר כלכלי ואנשים מצמצמים הוצאות. מצד שני, חברות שילוח פרטיות ממשיכות כרגיל (מפעילות מטוסים פרטיים אני מניחה?), ואנשים כלואים בבית, וצריכים למצוא דרכים חלופיות…

הפסקתי לכתוב לכמה זמן. המטרה הייתה להתמקד, לעשות לעצמי סדר בראש, ובמקום זה הרגשתי שזה מבלבל אותי. היו לי דברים להגיד אבל לא הצלחתי להפוך אותם למשהו קוהרנטי. אז הפסקתי. אחרי זה, האנרגיות שלי ירדו. לא עשיתי כלום בזמן הפנוי שלי, למרות כל התכניות והתכנונים. במהלך היום עבדתי מהבית, ובערב כל מה שעשיתי זה לבהות…

מרוב ציפייה לסוף השבוע, התקשיתי ללכת לישון. ואז קמתי מאוחר. ואז לא היו לי אנרגיות בכלל לעשות את כל הדברים שרציתי לעשות. זה קצת איכזב אותי. כמובן שיש סופי שבוע כאלה גם בלי קשר לסגר ולוירוסים. אבל הפעם כנראה שחיכיתי לזה קצת יותר, ובסוף יצאתי מאיזון. אתמול ישבתי לכתוב, והמחשבות שלי התפזרו. לא הצלחתי לגבש…

היום פחות הרגשתי צורך לכתוב. וזה טוב, זה אומר שזה עובד. וגם: סוף השבוע הגיע, ואני מבסוטה, יש לי מלא תכניות. לא יודעת כמה מתוכן אספיק, אבל הציפייה הזו, לקראת העשייה והיצירה, תמיד גורמת לי להרגיש טוב. מחר בתקווה אשתף כמה דברים שאני עובדת עליהם, ואולי נחליף ביחד רעיונות?

היום הצלחתי לעבוד מהבית הרבה יותר טוב מאתמול. ממש הרגשתי שיפור. עוד כמה ימים מאמינה שאתקדם עוד. בינתיים יש לי סבלנות (אני מקווה שאצליח להתמיד גם בזה).

הגענו לשלב הזה, שבו כולם נשארים בבית, מצמצמים מגע, יוצאים רק לסידורים הכרחיים. זה הגיע קצת יותר מהר משחשבתי. גם אותנו שלחו לעבוד מהבית. בזמנים רגילים, אני יכולה להישאר בבית תקופה ארוכה, אני אוהבת את זה. יש לי דברים לעשות פה מספיק לשנתיים. אבל עכשיו זה אחרת. הראש מלא במחשבות קורונה, וזה מבלבל. אז החלטתי…