ליידי גאגא הפציצה בשירת ההמנון האמריקאי בטקס ההשבעה של הנשיא. בדרך כלל אני לא מתחברת לשירים שלה, וגם לא לסגנון המוסיקלי. אני מרגישה שבמוסיקת פופ בשנים האחרונות יכולת ווקאלית טובה נבלעת בעיבוד עמוס ואפילו רעשני (וכמובן, במקרים מסוימים העיבוד שם בדיוק בשביל לחפות על היעדרה). שזה כשלעצמו לאו דווקא רע, זה הסגנון, הדגש במקומות אחרים. אבל במקרים האלה זה תמיד נחמד ומפתיע פתאום לשמוע את הזמרת או הזמר נטו.