שבוע של עליות וירידות. בתחילת השבוע לא הרגשתי טוב, ועכשיו, במוצאי שבת, אני מרגישה מצוין. סופי השבוע הופכים להיות מטען האנרגיה שלי. השלמתי שעות שינה, השקתי את העציצים, שאבתי את השטיח, והכנתי פסטה ברוטב תרד. בגדול, אני מבסוטה. אבל מצד שני, זה קצת מוזר. סך הכל עברו חודשיים, ואני כבר זורמת כאילו אין עולם בחוץ. הכל קורה בתוך הבית.
הזמנתי נודלס וקיבלתי עוגיית מזל. העוגייה אמרה, "זה הזמן לביצוע". ואני עניתי, "וואלה, עוגייה? זה מה שיש לך להגיד לי? למה לא נראה לך שאני מבצעת מספיק?" והעוגייה משכה בכתפיים ואמרה, "אם לא עכשיו ? אמתי!" (כך במקור. יש מצב שהפתקים זה גוגל טרנסלייט). משום מה זה לחץ לי על הכפתורים. בכל התקופה הזו, אני משתדלת להמשיך עם השגרה כרגיל. להמשיך עם המשימות שלי כרגיל. אבל אני מרגישה שאני מפספסת משהו. כאילו חיכיתי לאיזו תובנה שתגיע, או לאיזו משימה מיוחדת, והיא עדיין לא פה. ואני לא יודעת מה לעשות אחרת.
=======
צפיתי בסרט בהקרנה וירטואלית. היה נחמד מאד, נהניתי מהסרט, אבל לא היה לי נוח בבית מול המחשב. אני מתגעגעת ללכת לקולנוע. ייקח עוד המון זמן, אם בכלל, לפני שאפשר יהיה לחזור, וזה מצער אותי. קראתי כמה כתבות בימים האחרונים על מדינות שבהן הדרייב אין חזר לאופנה פתאום. כל אחד מגיע עם המכונית שלו ולא יוצא ממנה. זה מצא חן בעיני, אף פעם לא הייתי בדרייב אין. אני מקווה שמישהו ירים את הכפפה בארץ. מה אתם אומרים, יהיה לזה ביקוש?
=======
משרד הבריאות פרסם תכנית להקלה בהגבלות בחודש הקרוב. זה, בנוסף למזג האויר הטוב, עושה חשק לתכנן טיול. בינתיים, עד שאוכל לסוע לטיול, יצאתי לרכיבה קצרה על אופניים. כדי למתוח קצת את השרירים וכדי לאסוף קצת קרני שמש לשבוע הקרוב. לא רכבתי רחוק, הקפתי את הרחובות שמסביב לבית שלוש פעמים. למזלי ברחובות האלה אין עליות וירידות.
=======
התמונה היומית
סיבוב אפניים. השקעתי והתאמתי את הקסדה למסיכה.
(הבהרה למען הסדר הטוב, שחררתי את הרצועה של הקסדה ושמתי את המסיכה רק בשביל התמונה, לא אמורים לרכב עם מסיכה)
כתיבת תגובה