כשסידרנו את החדרים שבהם גדלנו, מצאנו הרבה מאד לגו. באוסף הייתה גם טירה, מורכבת, כמעט שלמה עם כל החלקים והדמויות, משנות ה 90'. אפילו החוברת המקורית הייתה שם!

אחרי התלבטות החלטנו למכור את הכל, שמישהו אחר יהנה מכל הלגו הזה. אבל איך מוכרים? יש שתי גישות. הראשונה: קחו מה שיש, כמו שזה. ערימה. AS-IS. המחיר נמוך, בהתאם. השניה: להביא את הפריטים למצב טוב יותר, אינפורמציה מדוייקת יותר, ולתמחר גבוה יותר. אמנם אני לא כל כך מבינה בלגו, אבל הייתי סקרנית, לכן הפעם בחרתי באפשרות השניה.

בשלב ראשון הצטרפתי לקבוצות פייסבוק שעוסקות בלגו, ללמוד קצת על עולם האספנות. בזכות הקבוצה למדתי שקיים אתר בשם "בריקלינק", שם יש מידע על כל סט לגו שאי פעם יצא, וגם השווי שלו. איתרתי במהירות את הסט שברשותי.

באתר הייתה רשימה מדוייקת של כל החלקים בסט. אז בשלב שני, פירקתי בעדינות, ניקיתי, מיינתי, וספרתי: כל החלקים נמצאים, למעט חתיכה קטנה, שבזכות הרשימה יכולתי להשלים אותה. וכעת היה ברשותי סט שלם!

אגב, לקח חשוב שלמדתי מהעבודה על סט אחר: כשמנקים לגו, אסור להשרות אותו במים חמים! זה אולי ינקה את האבק, אבל זה עלול לעקם את החלקים.

אחרי שהכל היה מוכן ומסודר… מכרתי את הסט 🙂 תוך זמן קצר מפירסום המודעה, קיבלתי מספר פניות. נהניתי מאד מכל ההתעסקות, המחקר, וכמובן המיונים. צריך להודות: לפעמים זה כיף להתחבר לOCD הפנימי שלנו…