היום הצלחתי לעבוד מהבית הרבה יותר טוב מאתמול. ממש הרגשתי שיפור. עוד כמה ימים מאמינה שאתקדם עוד. בינתיים יש לי סבלנות (אני מקווה שאצליח להתמיד גם בזה).

הגענו לשלב הזה, שבו כולם נשארים בבית, מצמצמים מגע, יוצאים רק לסידורים הכרחיים. זה הגיע קצת יותר מהר משחשבתי. גם אותנו שלחו לעבוד מהבית. בזמנים רגילים, אני יכולה להישאר בבית תקופה ארוכה, אני אוהבת את זה. יש לי דברים לעשות פה מספיק לשנתיים. אבל עכשיו זה אחרת. הראש מלא במחשבות קורונה, וזה מבלבל. אז החלטתי להתחיל לכתוב, קצת בכל יום. לא משהו מוגדר יותר מדי, פשוט כשאני כותבת זה משחרר מקום במוח.