שירים, אלבומים, והופעות
מתוך פס הקול של בלינג רינג.
עדיין לא החלטתי מה אני חושבת על פרנק אושן. כשהקשבתי לכל האלבום שלו בפעם הראשונה לא התחברתי כל כך. אחר כך החלטתי ש Bad Religion מוצא חן בעיני ואף כתבתי עליו פה בסיכום השנה הקודמת. והנה אתמול נתקלתי בשיר הזה, מאותו האלבום, וגם הוא מצא חן בעיני. כנראה שלוקח לו זמן להיקלט אצלי.
אתמול ראיתי את המחזמר “Company”.
קומפני (1970 במקור, אני צפיתי בהפקה מ2011) זה מחזמר קומי של סטיבן זונדהיים. אין לו עלילה סדורה, אלא הוא אוסף של סצינות שעוסק בזוגיות ובנישואין, במרכזן בובי, רווק הולל בן 35, וחמישה זוגות חברים. הוא מתבונן בחיי הנישואין של חבריו, לטוב ולרע, ומתלבט האם הוא רוצה בזה גם. זה מעין ‘מחזמר למבוגרים’, בני 35-40 ככה, כמו בובי וחבריו. אם לומר את האמת, אני בת 31 והרגשתי צעירה בשביל לצפות בו. אבל סך הכל, מחזמר חמוד ומצחיק, שווה צפייה.
המשך…בוקר טוב לכם.
ותודה לדנה שהכירה לי את השיר החמוד הזה של אינגריד מיכאלסון.
ראיתי סרט בשם “חלודה ועצם” בקולנוע. אני עדיין לא מוכנה לכתוב עליו, זה ייקח לי קצת זמן. אבל בינתיים אשים שיר אחד שהופיע בפס הקול שלו, והשתלב מצוין בסצינה חזקה.
אני לא מספיק מכירה מוסיקה מז'אנרים כמו אמריקנה והארטלנד רוק, אולי הגיע הזמן שאכיר?…
אני לא נחשפת יותר מדי למוסיקה של נינט, כנראה שהיא משודרת במעגלים שונים מאלו שאני מאזינה בהם למוסיקה חדשה. אבל פה ושם יוצא לי לקרוא עליה בעיתון, ואני מכבדת את הניסיון שלה לכתוב ולבצע מוסיקה הקרובה לליבה, ולא להיצמד לפופ כפי שהציבור שסימס לה לפני עשר שנים לוחץ עליה לעשות. עשר שנים, והיא עדיין צריכה להיאבק כל הזמן להוכיח את עצמה. אולי יותר מכל כוכב נולד אחר. מה אומר, נשמע לי מתיש.
בשיר אחד שלה נתקלתי לפני כמה שנים ברדיו: “מדברים”, שהוציאה בשיתוף עם חברי להקת רוקפור, שגם הפיקו לה את האלבום. היום נתקלתי בו שוב במקרה. זה שיר שאני מחבבת מאד, יש לו לחן חזק וקליט, ונינט מנצלת בו היטב את הקול שלה.
(נ.ב., פתאום חשבתי שהשיר הזה מזכיר לי בסגנון שירים של דנה ברגר מאמצע שנות ה90. איזה מוזר).
יותר משאני שמחה שדאפט פאנק חזרו, אני שמחה שפארל חזר!
אני עמוסה מאד אבל… סוף סוף רואה את האופק. אני יכולה לפצח את זה.
שבת שלום חברים 🙂
בוקר מתוח. הגוף שלי מתוח. בא לי תופים בועטים ורעש.
הלייבל 4AD שלח את הניוזלטר שלו השבוע עם השיר החמוד הזה, שנתקע בראש בקלות.
הבוקר התחשק לי לשמוע את אחד הקאברים היותר נפלאים שאני מכירה: אנדרו בירד, האיש והכינור, מבצע את שירו של קרמיט הצפרדע. הוא מגיש בעדינות רבה והתוצאה מתוקה מרירה שכזו. מקסים.
מתוך אלבום כיפי למדי שבו אמנים שונים מחדשים את שירי החבובות.
דנינו הוא כוכב פופ מבטיח. הקול שלו מאד מעניין ומאד בוגר.
קיבלתי את האלבום החדש של אדי ודר “Ukulele Songs” ליום ההולדת. איזה שיר מקסים. בקרוב אקנה לעצמי יוקלילי.