תכנית הרדיו “הקצה” התארחה בבית של אלון ונטע ושם נתקלתי בשיר הזה.
אף פעם לא הקשבתי לפלסיבו כמו שצריך, אבל קיבלתי עכשיו מחברה שני דיסקים שלהם, אז ניתן לזה צ'אנס.
המשך…שירים ואלבומים
כשאני נתקלת בשיר או באלבום שמוצא חן בעיני, אני מדביקה אותו פה. יש כל כך הרבה דרכים לגלות מוסיקה חדשה! ברדיו, בפסקול של סרט או סדרה, לפעמים חברים שולחים לי… יש מכל הסגנונות, רוק ופופ וקלאסי וג'אז ואינדי ופולק וישראלי ועוד.
-
כבר שני סרטים שראיתי השנה הסתיימו בשיר העוצמתי הזה.
Bon Iver – The Wolves (Act I and II)
נדמה לי שאני יכולה להבין למה: יש בו מעין סופיות שכזו. אבל יש בו גם מעין התחלה.
-
מתוך פס הקול של בלינג רינג.
עדיין לא החלטתי מה אני חושבת על פרנק אושן. כשהקשבתי לכל האלבום שלו בפעם הראשונה לא התחברתי כל כך. אחר כך החלטתי ש Bad Religion מוצא חן בעיני ואף כתבתי עליו פה בסיכום השנה הקודמת. והנה אתמול נתקלתי בשיר הזה, מאותו האלבום, וגם הוא מצא חן בעיני. כנראה שלוקח לו זמן להיקלט אצלי.
-
אתמול ראיתי את המחזמר “Company”.
קומפני (1970 במקור, אני צפיתי בהפקה מ2011) זה מחזמר קומי של סטיבן זונדהיים. אין לו עלילה סדורה, אלא הוא אוסף של סצינות שעוסק בזוגיות ובנישואין, במרכזן בובי, רווק הולל בן 35, וחמישה זוגות חברים. הוא מתבונן בחיי הנישואין של חבריו, לטוב ולרע, ומתלבט האם הוא רוצה בזה גם. זה מעין ‘מחזמר למבוגרים’, בני 35-40 ככה, כמו בובי וחבריו. אם לומר את האמת, אני בת 31 והרגשתי צעירה בשביל לצפות בו. אבל סך הכל, מחזמר חמוד ומצחיק, שווה צפייה.
המשך… -
בוקר טוב לכם.
ותודה לדנה שהכירה לי את השיר החמוד הזה של אינגריד מיכאלסון.
-
ראיתי סרט בשם “חלודה ועצם” בקולנוע. אני עדיין לא מוכנה לכתוב עליו, זה ייקח לי קצת זמן. אבל בינתיים אשים שיר אחד שהופיע בפס הקול שלו, והשתלב מצוין בסצינה חזקה.
אני לא מספיק מכירה מוסיקה מז'אנרים כמו אמריקנה והארטלנד רוק, אולי הגיע הזמן שאכיר?…
-
אני לא נחשפת יותר מדי למוסיקה של נינט, כנראה שהיא משודרת במעגלים שונים מאלו שאני מאזינה בהם למוסיקה חדשה. אבל פה ושם יוצא לי לקרוא עליה בעיתון, ואני מכבדת את הניסיון שלה לכתוב ולבצע מוסיקה הקרובה לליבה, ולא להיצמד לפופ כפי שהציבור שסימס לה לפני עשר שנים לוחץ עליה לעשות. עשר שנים, והיא עדיין צריכה להיאבק כל הזמן להוכיח את עצמה. אולי יותר מכל כוכב נולד אחר. מה אומר, נשמע לי מתיש.
בשיר אחד שלה נתקלתי לפני כמה שנים ברדיו: “מדברים”, שהוציאה בשיתוף עם חברי להקת רוקפור, שגם הפיקו לה את האלבום. היום נתקלתי בו שוב במקרה. זה שיר שאני מחבבת מאד, יש לו לחן חזק וקליט, ונינט מנצלת בו היטב את הקול שלה.
(נ.ב., פתאום חשבתי שהשיר הזה מזכיר לי בסגנון שירים של דנה ברגר מאמצע שנות ה90. איזה מוזר).
-
יותר משאני שמחה שדאפט פאנק חזרו, אני שמחה שפארל חזר!
-
אני עמוסה מאד אבל… סוף סוף רואה את האופק. אני יכולה לפצח את זה.
שבת שלום חברים 🙂
-
בוקר מתוח. הגוף שלי מתוח. בא לי תופים בועטים ורעש.
-
הלייבל 4AD שלח את הניוזלטר שלו השבוע עם השיר החמוד הזה, שנתקע בראש בקלות.
-
הבוקר התחשק לי לשמוע את אחד הקאברים היותר נפלאים שאני מכירה: אנדרו בירד, האיש והכינור, מבצע את שירו של קרמיט הצפרדע. הוא מגיש בעדינות רבה והתוצאה מתוקה מרירה שכזו. מקסים.
מתוך אלבום כיפי למדי שבו אמנים שונים מחדשים את שירי החבובות.
-
דנינו הוא כוכב פופ מבטיח. הקול שלו מאד מעניין ומאד בוגר.
-
קיבלתי את האלבום החדש של אדי ודר “Ukulele Songs” ליום ההולדת. איזה שיר מקסים. בקרוב אקנה לעצמי יוקלילי.
-
זה אחד מהקליפים היותר מוזרים שראיתי, אני חייבת להודות. ולמרות זאת, אהבתי אותו מההתחלה. הוא מרשים, ומיוחד. השיר ענק – הקצב שלו תופס חזק. חבל שהוא קצר.
סוף סוף קניתי את "My Beautiful Dark Twisted Fantasy", והוא אלבום מצוין. אני לא מאזינה להיפהופ בדרך כלל, אבל קניה פשוט יודע מה הוא עושה.
-
הגיע הזמן לסגור פה. המבחנים הסתיימו לבינתיים, ומחר חוזרים לשיגרה ולעבודה.
הראש שלי מתמלא במחשבות ובתוכניות ובדברים שאני רוצה וצריכה לעשות, ושבשבועות האחרונים לא יכולתי מפאת העומס. אבל עכשיו אמצע הלילה, וצריך לסגור פה, וללכת להתקלח ולישון. לילה טוב.
-
I just love this cover.
Avi Lebovich & the Orchestra – There There (originally by Radiohead)
-
Fasateen – Mashrou’ Leila
גיליתי את השיר המקסים הזה דרך קבוצה בפייסבוק שנקראת “כלמה/מילה אחת ביום” של בחורה מקסימה אחת שמלמדת אותנו קצת מילים בערבית, כדי שאם רק נרצה – נוכל לתקשר יותר טוב עם שכנינו. רעיון יפה, לדעתי. ועל הדרך היא מפגישה אותנו עם מוסיקה חדשה – אז בכלל הרווח כולו שלנו.
-
וידאו קצת מוזר, אבל שיר מאד נעים.
-
הופס – בדיוק תפסתי את הסוף של השיר הזה ברדיו. הוא סופר-קליט, ומשלב הרבה משחקי מילים, אז חצי שמיעה הספיקה כדי לשלוח אותי לחפש ביוטיוב.
השיר המקסים הזה משלב פופ קיטשי, עם טיפה דיסקו, ומפוחית סטייל סטיבי וונדר, ומצליח להרכיב לחן מיוחד. מוצא חן בעיני המעבר של חצאי הטונים ב"ואם לא עכשיו". הכותב והמבצע, ישי ריבו – כך אומר לי גוגל – בחור צעיר, נכנס ממש עכשיו לשוק המוסיקה. על הנייר הוא שייך לז'אנר המוסיקה הישראלית הדתית, אבל זה כמעט ולא מורגש בשיר הזה.
בתחילה הסגנון הזה הזכיר לי את קובי אפללו במקצת, אבל חברתי אסנת הסבה את תשומת ליבי שהקול והעיבוד מזכירים דווקא את אבי גרייניק – והיא קלעה בול! כך או כך, זו מוסיקה שתמיד נעים לשמוע. אני מהמרת שיצליח.
-
לאחרונה התחלתי לצפות בסדרה “Homeland”, להשלים קצת פערים. אני מאד נהנית ממנה בינתיים.
אחד הדברים הנחמדים בסדרה הוא שהדמות הראשית, סוכנת ה CIA קארי מת'יסון (קלייר דיינס), אוהבת מאד ג'אז. במספר הזדמנויות אנחנו רואים אותה מאזינה לג'אז, פוסטרים של מוסיקאים מפורסמים תלויים בדירתה, בסצינה אחת היא אף מתערבת עם הבוס שלה על אלבום של ת'לוניוס מונק… זה מאד מוצא חן בעיני שמשתמשים במוסיקה ובטעם במוסיקה כדי לאפיין דמות. המוסיקה הכאוטית היא ביטוי לנפשה הכאוטית של הבחורה (הסובלת מהפרעה דו-קוטבית), היא מסייעת לה לסדר את מחשבותיה ולשמור על שלוותה.
זה גם עושה קצת חשק להאזין לג'אז. הנה הקטע Acknowledgement מתוך אחד מאלבומי הג'אז המפורסמים ביותר בעולם: John Coltrane – A Love Supreme
-
האלבום שטחנתי הכי הרבה השנה, היה אלבום שיצא בסוף 2011. שנה שעברה הוא נכנס לכל המצעדים, ואיכשהו דילגתי עליו. היה סביבו הייפ מטורף, אפילו מוגזם. אבל זה אחלה אלבום, שווה שמיעה. ורק לא מזמן גיליתי אותו.
הנה M83.
-
אתמול בקור המקפיא לא רציתי לצאת מהבית בערב. ישבתי שוב לצפות ב"מסיבת שכונה של דייב שאפל", אחד מהסרטים התיעודיים האהובים עלי. הבימוי (של מישל גונדרי) והעריכה הופכים את הסרט הזה לנעים ומוסיקלי ומצחיק וזורם בקלילות, ואפשר בהחלט להנות ממנו אם אתם לא אוהבים מוסיקת ראפ והיפ הופ.
אחת הסצינות היפות ביותר בסרט מופיעה לקראת הסוף, כשהמוסיקאים מתחילים להיפרד ולומר אחד לשני מילות סיכום ותודה, וברקע מושמע שירו היפה והעדין של קודי צ'סנאט – Parting Ways. לצערי הרב הוא לא נכלל בפסקול הסרט (שהוא חלקי ביותר, ואין בו את רוב השירים בסרט, בגלל כל מיני בעיות של זכויות יוצרים וחברות תקליטים אינטרסנטיות וכדומה), אך שמחתי לגלות שקודי הקליט אותו בביצוע חדש והעלה ליוטיוב לאחרונה.
-
בשעה טובה חגגנו (או שלא, תלוי בכם) את פתיחת השנה האזרחית החדשה, והגיע הזמן לסכם את השנה שעברה עלינו. ואגב – זה גם כמעט יום הולדת שנה ל"תום מבלגגת" (שפתחתי בינואר 2012), אז מזל טוב לבלוג ולשני הקוראים שלו! 🙂
המשך…