הגענו לשלב הזה, שבו כולם נשארים בבית, מצמצמים מגע, יוצאים רק לסידורים הכרחיים. זה הגיע קצת יותר מהר משחשבתי. גם אותנו שלחו לעבוד מהבית. בזמנים רגילים, אני יכולה להישאר בבית תקופה ארוכה, אני אוהבת את זה. יש לי דברים לעשות פה מספיק לשנתיים. אבל עכשיו זה אחרת. הראש מלא במחשבות קורונה, וזה מבלבל. אז החלטתי להתחיל לכתוב, קצת בכל יום. לא משהו מוגדר יותר מדי, פשוט כשאני כותבת זה משחרר מקום במוח.
אני מאד מתעניינת בנושא וקוראת עליו המון. יש המון השערות, תחזיות, שאלות פתוחות. חלק מהשאלות, נקבל עליהן תשובות רק בעוד כמה שנים, אם בכלל. אף אחד לא באמת יודע לאן כל זה הולך. בשיחה עם חברה, דיברנו על איך אפשר להתכונן למשהו בלתי צפוי. איך אפשר להיערך למשהו שמסגרת הזמן שלו לא ידועה. איך אפשר לאסוף כוחות למשהו שלא ברור כמה כוחות הוא ידרוש מאיתנו. אי הודאות היא אתגר בפני עצמו, מעבר לאתגר הרפואי שהוירוס הזה מביא איתו. אי ודאות לטווח ארוך יכולה לעורר לחץ, מועקה, דיכאון. לשמחתי אני לא מרגישה משהו מאלה, נכון לעכשיו, אבל אני כן מרגישה מתח כללי. הרבה שינויים להתמודד איתם, הרבה מידע לעבד. ואין לי פיתרון קסם. אז אני נשענת על דברים שנשענתי עליהם בעבר, במצבים דומים: שגרה, וחברה.
שגרה
זה לא כל כך קל לעבוד מהבית, יש הרבה הסחות דעת. יש אנשים שמסתדרים עם זה בקלות, אני פחות. אני מנסה לבנות לעצמי סדר יום יציב, שעות קבועות. מתיחות בבוקר, ארוחה קלה, עבודה, הפסקת צהריים, עבודה, שני פרקים בנטפליקס בערב. זה עוד רחוק מלהצליח, עברו רק שלושה ימים, אבל אני משתדלת להיות סבלנית. בנוסף מקדישה קצת זמן לנקות ולסדר בכל יום כדי שיהיה נעים. הכי חשוב, מנסה לקבוע פעולה אחת ביום, שתיתן לי אנרגיה חיובית. להתעסק בתחביבים שלי, להתעסק במשהו יצירתי. אולי בהמשך אכתוב קצת על חלק מהדברים שאני מתעסקת בהם, למקרה שמישהו מחפש רעיונות.
חברה
יותר מדי לבד, זה לא טוב. המחשבות מהדהדות בתוך הראש. צריך כמה שיותר אינטראקציות עם אנשים, כדי לאזן, כדי לתמוך אחד בשני, וגם כדי לשמור על פרופורציה. אני מודה שבתנאים הנוכחיים עדיין לא פיצחתי איך עושים את זה. מקשקשים בזמן הפסקת האוכל. מתלחששים בזמן הסרט. צוחקים כל הקהל ביחד בזמן ההופעה. איך מוצאים לזה תחליף? איך עושים את הכל מרחוק? לא יודעת. וברור לי שזה ייקח עוד זמן, לבנות משהו כזה. אז אני משתדלת להיות סבלנית. להרגיל את עצמי לשתף, ולהשתתף. אני מרגישה שצריך להמציא צורות חדשות וירטואליות של מפגשים חברתיים. יש לכם רעיונות?
התמונה היומית
לפני המגבלות החדשות, קניתי עציץ חדש. סידרתי לו אדמה חדשה והשקיתי אותו והצבתי "קודאמה" שישמרו עליו. שמחה שהספקתי לקנות אותו, הוא מוסיף אור וצבע לבית.
כתיבת תגובה