ממליצה מאד על הסרט "מופע טוטאל". סוראליסטי, מקורי, משחק מצויין. נוגע ישר בלב המתח הישראלי, בלי לפחד. עדיין מוקרן פה ושם בקולנוע אם אתם מחפשים.

איזה סרט. נועז מאד. מעורר מחשבה. מעורר אי נוחות. ישראלי מאד, אבל גם מאד חולמני, מרחף. משחק מצויין של כולם, ולמרות הכל, אני לא יודעת איך לאכול אותו. אהבתי את הסרט? לא אהבתי? כן.

המבקרים אהבו מאד. הסרט הוקרן במשך תקופה ארוכה, אז כנראה שהיה לו הרבה קהל, אבל קיבל גם תגובות כועסות יותר (גם בסרטון של הטריילר שצירפתי פה תוכלו למצוא כמה תגובות מטופשות). ישראלים לא אוהבים לראות סרטים על המציאות המופרעת שלנו. לא אוהבים לראות סרטים שמציבים מראה לחברה הישראלית. זה משהו שיתפוצץ לנו בפרצוף יום אחד.

העלילה

אסי חוזר ממילואים לעיירה הקטנה בדרום שבה הוא מתגורר. בשעות היום הוא עובד כמורה לדרמה בבית ספר, בשעות הערב הוא מנחה מופע קברט עם להקת השחקנים שלו. הוא חולם כל חייו להצליח כשחקן, אבל עם המקצוע אין יציבות כלכלית, אז הוא מתגורר עם משפחתו אצל הוריו. תלמידיו מקליטים אותו ללא ידיעתו, והסרטון הופך ויראלי. בעקבות זאת המופע שלו מעורר עניין בלתי צפוי. אסי צועד בראש מורם אל לב המחלוקת, ולאט לאט המציאות מתערבבת עם התיאטרון.

המשחק והצילום

רועי אסף, בתפקיד הראשי, שיחק מצויין. הוא נושא על כתפיו מונולוגים ארוכים וסצינות מורכבות. הסרט הזה הוא הפרוייקט האישי שלו. הוא גם כתב וביים. אסף משחק כבר שנים רבות, אבל לא הכרתי אותו מתפקידים קודמים. ללא ספק אעקוב אחריו בהמשך.

גם הצילום תפס אותי. היו פה הרבה זויות ותנועות מצלמה מעניינות.

סיכום

לא כל אחד יאהב את הסרט הזה. כבר כתבתי, הוא מעורר אי נוחות, הוא מעורר מחלוקת. אני לא אוהבת בדרך כלל סרטים ישראלים "על המצב", ואני לא אוהבת שמבקרים אומרים שצריך ללכת לראות סרט "כי הוא חשוב". מעניין אותי רק אם זה קולנוע טוב. והסרט הזה שונה, מקורי. הוא נשאר במחשבות שלי כמה ימים, והאמת, הייתי רוצה לראות אותו שוב. אז אם אתם אוהבים קולנוע שמאתגר אתכם, הסרט הזה מומלץ מאד.