הפסקתי לכתוב לכמה זמן. המטרה הייתה להתמקד, לעשות לעצמי סדר בראש, ובמקום זה הרגשתי שזה מבלבל אותי. היו לי דברים להגיד אבל לא הצלחתי להפוך אותם למשהו קוהרנטי. אז הפסקתי.
אחרי זה, האנרגיות שלי ירדו. לא עשיתי כלום בזמן הפנוי שלי, למרות כל התכניות והתכנונים. במהלך היום עבדתי מהבית, ובערב כל מה שעשיתי זה לבהות בטלויזיה באיזו סדרה שבמקום להצחיק אותי, דיכאה אותי.
======
אחרי שבוע כזה בערך, הפסקתי לצפות בחדשות, צמצמתי את המינון של הרשתות החברתיות ואפילו מחקתי כמה אפליקציות. רציתי קצת להתנתק. לא הרבה, רק קצת (אני חושבת שחלק מכם יבינו על מה אני מדברת, כי אני רואה שיש פה עוד כמה חברים שכותבים פחות, אם בכלל).
האמת היא שרציתי לעשות את זה קודם, אבל חששתי ללכת בכיוון הזה, בלי למצוא תחליפים. משהו שיעסיק אותי במקום שטף המידע שהתרגלתי אליו, משהו שלא יאפשר למחשבות להדהד בתוך הראש במעגלים. כל השקט הזה, הוא עלול להיות לא נעים. יש בו משהו זר, כמו מישהו שהכרנו פעם אבל לא פגשנו מזמן.
======
וואלה, מה אני אגיד לכם, זה באמת לא היה נעים בהתחלה. אבל אחרי שבועיים בערך, אספתי לי קצת אנרגיות חדשות וחזרתי לכל מיני עיסוקים ותכנונים. מיינתי ניירות וקבצים ישנים. והכנתי מסיכות תוצרת בית. והמרתי קלטות טייפ לפורמט דיגיטלי. וניגנתי יותר ממה שניגנתי כל החודש. ועוד כל מיני. אה וגם החלפתי סדרה לצפות בה. ואני במצב רוח טוב. כן, כל השקט הזה עוד עלול לחזור ולהיות לא נעים לפעמים, אבל אני ממוקדת ביתרונות שלו כרגע.
======
אם כבר מדברים על איזון, הערב אחרי ארוחת הערב אכלתי לקינוח גלידה עם מצה בצד. אין לי איזה משהו חכם להגיד על זה, פשוט היה לי חשוב להתוודות.
======
התמונה היומית
דיוקן עצמי עם פאזל.
כתיבת תגובה